בתוך: עיתון 77, ירחון לספרות ולתרבות, שנה ט, מס' 69, חשוון תשמ"ו, אוקטובר 1985
יצירתו של נח שפירא, משורר העבודה של העלייה הראשונה, מקיפה לא רק שירי זמר מלאים עזוז ותקווה של היהודי החוזר לאדמתו וחוגג את היותו עובד ופועל. עם השנים, והוא פועל עייף וזקן – עולה שירה שונה על שפתיו.
זה התחיל עם העלייה השנייה, ועלייתם של פועלים צעירים עם תפיסות עולם חברתיות אחרות. כאן הופנה הגב אל פועלי העלייה הראשונה, וכל נסיון לשיתוף פעולה ביניהם עלה בתוהו. כך מצאו עצמם פועלי העלייה הראשונה מודחים מכל ארגון הסתדרותי האמור להיאבק על זכויותיהם, כשהם חשופים לכל החלטה שרירותית של מעבידיהם קפוצי היד.
יוצא איפוא שמשירה חוגגת, פונה נח שפירא לשיר גם שירה ביקורתית (לרבות מאמרים); שירה המבכה וכואבת את מצבו המקופח של הפועל (המבוגר), דווקא עם התחייה היהודית בארץ ישראל.
ספרות יפה 