חמדה בן יהודה והלשון הבן-יהודאית

בתוך: קשר, גל' 38, אביב 2009, תל אביב, עמ' 144-143

"ליצני ירושלים היו מתבדחים ומספרים שבכל פעם שבן־יהודה "יצר" או "חידש" מילה, אשתו חמדה כותבת סיפור. וכמו בכל בדיחה, גם כאן היה גרעין של אמת. ומעשה שהיה כך היה: ב־1902 חידש בן־יהודה את המילה "בובה". מילה זו מקורה בצרפתית poupée (כמו שהוא ציין במילונו), ועם חילוף האותיות השפתיות "פ״א" ב״בי״ת" התקבלה המילה "בובה". חמדה בן־יהודה מיהרה לשבת ולכתוב סיפור. […]".

להורדת המאמר המלא בפורמט PDF