בתוך: מגדר, כתב עת אקדמי רב תחומי למגדר ופמיניזם, גל' 1, נובמבר 2012, האגודה הסוציולוגית הישראלית, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר (כתב עת מקוון)
בספרה המאלף דמוקרטיה ופמיניזם, מגדר אזרחות וזכויות אדם, פותחת סילביה פוגל-ביזאוי את מחקרה בסוגייה, המתפתחת למעין מוטיב מלווה לעיון כולו: מדוע פמיניזם ודמוקרטיה, או, בלשונה של פוגל-ביזאוי, "פמיניזם ואזרחות דמוקרטית ליברלית", אינם מצליחים, כמו מובן מאליו, להכיל זה את זה לכדי עשייה משלימה ומשולבת, כשזכויות ושוויון הם הבסיס העקרוני לתורותיהם. התשובה נמצאת, כאמור, בסתירה העצמית המתקיימת בתוך הדמוקרטיה הליברלית, שכבר מעצם האמנה הראשונה שלה קוראת לנאורות וקידום מחד, אבל בה בעת מכתיבה הבחנה חברתית מקוממת – המדירה מראש ציבורים שאינם ראויים, לדעתה, לזכויות ושוויון, ובהם הנשים.
ספרות יפה 