בתוך: תימא, כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה, גליון ד, אייר תשנ"ד. 1994
יהושע ברזילי-איזנשטדט (1918-1857), ממנהיגיה הבולטים של העלייה הראשונה. שלח ידו גם בכתיבה, בהסבירו כי "הספרות הייתה לי כלי חפץ נוסף לעשות תעמולה לארץ ישראל". סיפור זה (התפרסם בכתב עת העומר, 1908), הוא שילוב בין סיפור תיעודי (אודות הבצורת הקשה בירושלים בהתחלת המאה), וסיפור אגדה בן הזמן (אודות זוג תימני ערירי, סלים הסבל ואשתו חממה, שכל חלומם הוא לטפח את שתילי הזית ליד בית הפח העלוב שלהם, כדי להפוך את ירושלים ירוקה ופורחת. העיון בסיפור הולך ומתרחב עם הדיון המשווה שהוא מציע בין "לחם ומים" לבין "שבע שנים טובות", סיפורו של י"ל פרץ.
ספרות יפה 