מתוך: ציפור פצועה, דורה בדר, יומן 1937-1933, עורכת יפה ברלוביץ, תל אביב, 2011
המאמר לעיל עוסק בטיבו של היומן של דורה בדר – הן כז'אנר תרפוייטי והן כז'אנר ספרותי. כז'אנר תרפוייטי, בכתיבתו האינטנסיבית היומיומית, יש בו לא רק כדי להפיג בדידות אלא גם לשחרר מועקות, ולארגן את 'העצמי' בתוך הבלבול והנבוכות. עם זאת, נראה שגם היומן כמו בנה את עצמו יום יום, כעלילה מתפתחת של אירועים לא צפויים, דמויות מרתקות ופעילויות בשטחים שונים; ואכן היומן כאן, מתקבל גם כמבנה ספרותי שכולו דו שיח אינטימי בין ה'כותבת' ובין נמענה ה'יומן', המתפקד לא כחפץ פסיבי מוכתב אלא כ'דמות' חיה ומעורבת: חבר שומע, מקשיב, מעורב וכמו מגיב נראה שכמספר היומנים כן מספר הוואריאציות על דרך כתיבתו וסוגתו, ולמותר לציין כי גם היומן של דורה בדר תורם להעשרה זו.
ספרות יפה 